נמאס לי כבר לחכות.
לא רוצה עוד לחכות.
לא לאף אחד.
לא רוצה להשאר בעמדה האומללה הזאת.
ההיא שמחכה..
לא רוצה עוד להשאר.
להיות פה,
להרגיש מה זה פה.
לשמוע ולהרגיש מה זה באמת להשאר,
להשאר מאחור.
להשאר איפה שאני
ללכת על אדמה שלא מובילה לאן.
רק לא להשאר כאן.

כשהסיוט הופך למציאות.
כשהיא רואה אותו,
את אותו אחד שרודף אותה בלילות.
עומד שם,ניצב ממש למולה,
מחייך את חיוכו השלו והבטוח כל כך.
כל מה שלא רצתה לחשוב,
מכל מה שחששה,
צועד לקראתה.
והיא?
היא עומדת שם משותקת מאימה.
אם רק הייתה חזקה יותר,
הייתה חושבת איך היא לעזאזל נפטרת מעצמה.

אדם לא נולד אמיץ בהכרח,
אולם הוא נולד עם פוטנציאל.
ללא אומץ איננו יכולים לשלוט בשאר המעלות בעקביות –
נדיבות, יושרה, רחמים או יושר.
מאיה אנג׳לו.